. Simon and Garfunkel - Old Friends

סימון וגארפיינקל – חברים ותיקים.

Old friends, old friends;

חברים ותיקים, חברים ותיקים;

Sat on their parkbench like bookends.

ישבו על הספסל שלהם בפארק כמו תומכי ספרים.

A newspaper blown through the grass,

עיתון המתעופף על הדשא,

Falls on the round toes;

נופל על קצות האצבעות;

of the high shoes of the old friends.

של הנעליים הגבוהות, של החברים הוותיקים.

Old friends, winter companions, the old men;

חברים ותיקים, חברים לחורף, האנשים הזקנים;

Lost in their overcoats, waiting for the sun.

אבודים במעיליהם, מחכים לשמש.

The sounds of the city sifting through trees,

קולות העיר מסוננים על ידי עצים,

Settle like dust on the shoulders of the old friends.

נוחתים כמו אבק על הכתפיים של החברים הוותיקים.

Can you imagine us years from today,

האם אתה יכול לדמיין אותנו שנים מהיום,

Sharing a parkbench quietly;

חולקים, בשקט, ספסל בפארק;

How terribly strange to be seventy.

כמה מוזר להיות בני שבעים.

Old friends, memory brushes the same years;

חברים ותיקים, זיכרון צובע את אותם השנים;

Silently sharing the same fears.

בשקט חולקים את אותם הפחדים.

Time it was and what a time it was, it was;

אלו היו זמנים ואלו זמנים, היו;

A time of innocence, a time of confidences.

זמנים של תמימות, זמנים של אמון.

Long ago, it must be I have a photograph;

מזמן, זה היה, יש לי תמונה;

Preserve your memories, they're all that's left you.

שמור את זיכרונותיך, הם כל מה שנשאר לך.