Peter Sarstedt – Boulevard.

פיטר סארסטד – שדרה.

Boulevard,

שדרה,

Lovely café home from home;

קפה נחמד בית מהבית;
Where I spend my afternoon;

היכן שאני מעביר את אחר הצהריים;
Hoping life will touch me soon.
מקווה שהחיים יגעו בי בקרוב.

Boulevard,

שדרה,
I wait till evening shadows fall;

אני מחכה עד שצללי הערב יורדים;
And then pretend to see someone;

ואז מעמיד פנים שאני רואה מישהו;
Across the road to where I run.

מעבר לרחוב אליו אני רץ.

But the boulevard,

אך השדרה,
It knows me well;

היא מכירה אותי היטב;
It feels my sorrow;

היא מרגישה את העצב שלי;
It feels my need.

היא מרגישה את צרכיי.

Yes the boulevard,

כן השדרה,
It understands;

היא מבינה;
Each passing stranger;

כל עובר אורח;
Each change of speed.
כל שינוי במהירות.

Boulevard,

שדרה,
A place where people come and go;

מקום היכן שאנשים באים והולכים;
Where some of us will never show;

היכן שחלק מאיתנו לעולם לא יראו;
How inwardly we seem to grow.
כמה פנימה נראה שאנו גודלים.

Ah but the boulevard,

אה אך השדרה,
It knows me well;

היא מכירה אותי טוב;
It feels my sorrow;

היא מכירה את העצב שלי;
It feels my need.
היא מרגישה את צרכיי.

Yes the boulevard,

כן השדרה,
It understands;

היא מבינה;
Each passing stranger;

כל עובר אורח;
Each change of speed, yes.
כל שינוי במהירות, כן.

Boulevard,

שדרה,
Lovely café home from home;

קפה נחמד בית מהבית;
Where I spend my afternoon;

היכן שאני מעביר את אחר הצהריים;
Hoping life will touch me soon.
מקווה שהחיים יגעו בי בקרוב.

Boulevard.

שדרה.